גן אנגלי

17 ינו גן אנגלי

 הגינון האנגלי מתחלק לשני סוגים:

הגן הקלאסי של בעלי האחוזות והגן הביתי של האיכרים.

הגן האנגלי מתאפיין בקווים ישרים ורשמיים שניתן לראותם בתיחום השבילים ובגיזום הצמחייה בצורות סימטריות. בין השבילים לעיתים נגלות פרגולות או פינות ישיבה גדולות המשמשות כמקום מפגש. האנגלים נהגו לשלב בגן אלמנטים של אבן ומים, האבן מצויה בשבילים או כפסלים ממקורות דתיים. המים תמיד ישתדלו להיות בזרימה לאגם או כסירקולציה בבריכה. שילוב הצבעים בגן מתוכנן כשרוב הצמחייה פורחת באדום עז או בלבן מלכותי. כמעט ולא ניתן למצוא אובייקט צומח או דומם שלא עבר ליטוש של יד האדם, שיחי הורדים והשושנים תמיד יהיו גזומים, מעוצבים, ומסודרים.

בנוסף לגן הקלאסי והאצילי התפתח גן קטן הנקרא קוטג' גרדן. מקורו בגינתם של האיכרים הפשוטים שבא לספק את צרכי המשפחה למטבח. האיכרים גידלו בו פירות, ירקות, צמחי תבלין ובניהם פרחי קטיף לקישוט הבית. לרשות האיכרים לא עמדו המרחבים שבעלי האחוזות הקצו לגן המסורתי והם נאלצו לשתול צמחייה מעורבת. התוצאה הייתה שילוב של צמחים גבוהים ונמוכים בצורות שונות ובשלל צבעים המשדרים אי סדר.

עם השנים הקוטג' גרדן חדר כסגנון גינון לגינות הפרטיות. בגינות אלו, השתילה צפופה יחסית ובקבוצות לא זוגיות של צמחים. כך מתקבלת תחושה טבעית של מעין שדה בר, שלעיתים נראה כאילו האקראיות שולטת בו. צבעי העלווה והצורות השונות של הצמחים גם משחקים תפקיד חשוב. ערוב של צמחים רכים, חדי עלים, זקופים, זוחלים, מטפסים, עונתיים ורב שנתיים יצרו מראה לא מתוכנן המאפיין את הקוטג' גרדן.